דף הבית » סטארט אפ

סו ווי הב א פרובלם…

[ 17 במרץ 2008 | 1,519 views | no comments ]

dollar.gif

מייקל אייזנברג טוען שמחיר של מתכנת ישראלי השתווה השבוע למחיר של מתכנת בסיליקון וואלי. החישוב שלו קצת מאולץ, אמנם, אבל הוא ניסה לעשות נקודה: שער הדולר מכניס את הסטארט אפים הישראלים לבעיה גדולה. טלי אבן מתייחסת גם היא לסוגיה ומרחמת על היזמים, שלא באמת צריכים בעיות חדשות על הראש. צודקת.

סו ווי הב א פרובלם היר. הדולר קורס. עד שהתרגלנו ל-3.7, היום כבר לא בטוח ש-3.4 הוא הרף הנמוך ביותר שאפשר להגיע אליו. הכיוון הוא למטה, והמיתון – זה שהביא עלינו את הצרה – גם יביא צרות אחרות אם חשקה נפשכם בשוק האמריקאי. יוסטון, ווי הב א ביג וואן.

מכיוון שאני לא יזם עתיר ניסיון, הצרה החדשה הזאת מצליחה לבלבל אותי. היא מעסיקה אותי מכיוון ש-90% מ-5min ממוקמת בארץ (בקרוב חלקנו ממריאים מערבה ומקטינים את היחס), ולשער הדולר משמעות גדולה על סך ההוצאות השנתיות שלנו (אנחנו מגייסים בדולרים, למי ששכח).

אז הנה כמה מחשבות/רעיונות שמלווים אותי לאור המצב החדש. תרגישו חופשי להוסיף או לחלוק:

1) אנחנו לא יותר זולים, אנחנו מצויינים.
יש נטיה מסויימת, אני מניח שהיא לא רק שלי, למכור אותנו בארה"ב כמקום שיש בו כח עבודה מערבי זול יותר, או משהו כזה. זאת התדמית שאנחנו מכוונים אליה: כאלה שיכולים להשיג את אותן תוצאות במחיר נמוך יותר. אבל מה לעשות שאנחנו כבר לא כל כך זולים, שבהודו ובסין יש מתכנתים טובים שרק הולכים ומשתפרים, שכח העבודה האמריקאי הופך לזול יותר. לדעתי כדאי להחליף תקליט:  אנחנו לא ארביטראז', אף פעם לא היינו. תעשיית האינטרנט בארץ היא פשוט מצויינת, לא "ביחס אל", אלא בפני עצמה. ולכן זה לא באמת משנה אם יוקר העבודה פה עולה קצת, כל עוד יש פה טכנולוגיות וראשים מצויינים. אנחנו באמת מצויינים, אגב, ושחצנים אנחנו יודעים להיות כשזה נוגע לדימוי הלאומי שלנו. אז למה לא להתייחס לזה ככה שיווקית? הרי גם האמריקאים הם אנשי צבא משובחים מאוד ועדיין כל גנרל במדינה שלנו חושב שלפניו לא היתה בכלל מילה כזאת, ביטחון. אנחנו טובים, יש פה בעבוע קריאטיבי יוצא דופן, שווה להשקיע בנו. נקודה. מי שחושב שהיתרון שלנו הוא במחיר הנמוך, צריך להיות במצב רוח פסימי מאוד בימים האחרונים.

2) אין מה למהר.
אחרי ההגיג הנאו פטריוטי שלי מהסעיף הקודם, הגיע הזמן לתכלס. אני לקחתי החלטה אחת חשובה בינתיים – לא להחליט. זה נכון שלשער הדולר יש משמעות גדולה על התקציב השנתי, אבל חוסר הבהירות מסביב ואי הודאות לגבי "לאן כל זה הולך", מחייבים תהליך מסויים של המתנה, התבוננות. יזמים הם בדרך כלל לא כלכלנים גדולים. גם כלכלנים גדולים, אגב, הם בדרך כלל לא כלכלנים גדולים. כך שבעיניי, המחיר שמשלמים על שער דולר נמוך למשך חודש, הוא לא קריטי. זה בטח עדיף על החלטות נמהרות שנובעות מהרצון לעשות משהו. אני ממתין. מחכה לראות מה עושים מנוסים ממני, שואל, קורא, מתייעץ. אני מניח שבקרוב נדע יותר ונקבל כלים נוספים כדי לקחת החלטות דרסטיות, אם צריך.

3) לא לוותר לספקים!
למעלה מ-50% מהספקים של 5min עברו לעבוד בשקלים בחודשיים האחרונים. מכיוון שאני אוהב מאוד את האנשים שאני עובד מולם, נסתפק בהגדרה הכללית, "ספקים". אלא ש-50% מה-50%, ביצעו את המעבר לפי שער דולר דמיוני, בדרך כלל סביב ה-4 ש"ח. לי אין בעיה עם ספק שעובר לשקלים, כל עוד הוא עושה את זה לפי שער השקל הנוכחי ולוקח הימור. אבל כשספקים, דווקא במצב כלכלי לא משהו, מעלים ביום אחד את התעריפים ב-10%, אסור לקבל את זה כמובן מאליו. צריך להילחם על כל שקל בנקודה הזאת. ולא תמיד, אגב, זה מצליח.

4) זמן טוב לנוכחות בארה"ב
את הדיון על הצורך בנוכחות קבועה בארה"ב לאתרי End Consumer Internet נשמור לפוסט אחר. בשורה התחתונה, אני חושב שאין לחברת אינטרנט זכות קיום בלי נוכחות אמיתית בשוק היעד, אבל זה כרוך בהוצאות. נדמה לי שדווקא עכשיו, אולי, נפתחת הזדמנות להוציא את זה אל הפועל. עלות המעביד בארה"ב נמוכה משמעותית מזו שבארץ, כך שאם מחלקות ה-Business Developement וה-Product Marketing שלכם נמצאות בישראל, אתם חוסכים פחות ופחות על החלטה שאולי מונעת ממכם בדיוק את מה שצריך. זה הזמן לקחת בעיה, לסובב אותה, ולנצל לפחות צד טוב אחד שלה.

5) Outsource
אם אפשר לשלם בדולרים, שווה! ואפשר לעשות היום אאוטסורסינג לחו"ל ללא מעט דברים. לנו היה נסיון פקיסטני לא כל כך מוצלח בתחילת הדרך, אבל גם לא קטסטרופלי (חוץ מיומיים של הפסקת חשמל באיסלמבד, שהיו קשים מנשוא). שווה להתחיל באאוטסורסינג של דברים שלא נמצאים במהות, שהם מותרות. אם זה מצליח, אפשר להתקדם הלאה.

6) לחתוך שומן
עוד לא החלטתי כלום, כבר כתבתי. אבל פתאום, כשנדמה לי שצריך לחתוך שומן, אני מייד מזהה אותו גם אם היה קשה לי לפני כן. תמיד יש הוצאות שניתן להימנע או להוריד אותן. גם אם אנחנו לא נכנסים למיתון בומבסטי, זה יכול להיות מצויין לטווח ארוך.
[ולא - עובדים זה לא שומן. עובדים זה הלב הפועם והבשר. יום אחד המעסיק בפוזיציה יותר טובה, יום אחד העובד. מי שמנצל הזדמנויות, יחטוף חזרה בדיוק בעוד 180 מעלות].

7) לא לקרוא "The Marker"
עיתונות הכלכלה בארץ הופכת צהובה מיום ליום. המטרה: פאניקה. אז פשוט תמנעו מזה. גם אם אנחנו לא נכנסים למיתון בומבסטי, זה יכול להיות מצויין לטווח ארוך.

8) ולהפסיק להכפיל ב-4. די, נגמר!
אני עדיין מכפיל ב-4, וגם מחלק. זה אוטומטי, נצרב לי בראש. גם כשזה 3.7, אני מכפיל ב-4. כשזה 2000 שקל, זה מייד 500 דולר בשבילי. די, נגמר הסרט! ריאליטי איז היר. הגיע הזמן להכפיל ב-3 ולהוסיף עוד קורט מלח. איזה באסה.

Comments

Powered by Facebook Comments

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (No Ratings Yet)
Loading ... Loading ...

אין תגובות »

  • ענר רבון כותב :

    זה מעניין ואני כמובן מזדהה עם הרבה ממה שנכתב כאן (אני ממליץ לך לקנות את ה"כלכליסט" של מחר). עם זאת אני רואה עוד כמה בעיות מהותיות.

    המשק האמריקאי גולש למיתון לא קל והדולר לא שווה הרבה. לצרכן האמריקאי יהיה פחות לשלם ממטבע שהולך ושווה פחות. אלו שני וקטורים לא טובים ולא משנה איך הופכים אותם. כנראה שלא תהיה לכך השפעה מיידית על הסביבה שלנו, אבל עקיפה תהיה גם תהיה. שווה אפילו לשקול לא להבנות עסקית על ארה"ב אם יש אפשרות כזו.

    שחיקת הדולר הכניסה זרנוק לכולנו ממנו נהנים מן ההפקר המשקיעים. זה רק מראה מה שווה התעקשות על ואלואציה כשסיכוני מטבע הם בסופו של דבר משמעותיים בהרבה.

    ולגבי הספקים…תשמע, הם שותפים. אין הגיון בכך שהתעריפים שלהם נשחקו ב20% סתם כך, עבור רבים מהם מדובר על מעבר מרווח להפסד. הספקים הם לא בעניין של הימורי מט"ח והם בסה"כ נפלו לאותו בור כמו כולם. אני אישית מעדיף להסכים לשער של 4 ש"ח ומאמין שזה יחזיר את עצמו בהמשך הדרך. ספקים טובים ואסירי תודה הם נכס עצום בעת משבר.

  • רן כותב :

    ענר,
    לא יודע מה זה "לא שווה הרבה". אין מתחרים לקהל האמריקאי מבחינת קניה וצריכת פרסומות ברשת. אתרים שמתבססים על פרסום (ואם אתה לא כזה, אתה פחות חשוף למיתון), חייבים להמשיך ולדבוק בשוק האמריקאי. זה כמעט השוק היחידי כיום.

    המשקיעים, לדעתי, בבעיה לא פחות גדולה. ערך ההשקעה שלהם ירד, או: עלות תפעול העסקים גדלה. הם בדיוק באותה צרה.

    ולגבי הספקים, תלוי. כולם עוברים מרווח להפסד. העלאת מחירים היא צעד קל מדי. אני לא בטוח שלהסכים זה הצעד שיהפוך ספקים לאסירי תודה.

    ד"ש!

  • בנימין כותב :

    אני חושב שהגיע הזמן להגיד את זה. נכון שהמשבר הכלכלי הנוכחי לא נובע מתמחור מוגזם של חברות הייטק כמו לפני 8 שנים, אבל מי שמסתכל על ערכם של חברות ההיטק הגדולות רואה את התמונה. בארץ מדד התלטק ירד בחצי בחודשים האחרונים, הרבה מעבר לירידה של שאר השוק. בארה"ב אני מסתכל רק על גוגל. בבועה הקודמת היתה זו קריסתה של מיקרוסופט שהתחילה את המפל, והפעם זאת ענקית האינטרנט הנוכחית. גוגל איבדה חצי מערכה (120 מליארד דולר) בארבעה חודשים האחרונים ובעיני זהו הסימן הברור ביותר לסיום החגיגה שהייתה בהייטק בארבע השנים האחרונות.

    לדעתי השנה נראה הרבה פחות גיוסים, כמעט ולא מכירות או הנפקות. יכול להיות שגם בשנה הבאה.

    רן, אני יכול לברך אותך על הגיוס המתוזמן היטב, ומאחל לך שהכסף יספיק עד ששוב יהיו קונים בשוק. בינתיים נשאר רק להמשיך לעבוד.

    שיהיה בהצלחה לכולנו.

  • מרב כותב :

    "ניסה לעשות נקודה". באמת?
    עברית, רבותי, עברית.

    וחוץ מזה, לגבי הספקים: אתה חושב שזה מרגיז, אתה לא רוצה לדעת בכלל מה בעלי הדירות מרשים לעצמם על חשבון השוכרים. (מצטערת, כל אחד והעולם ממנו הוא מגיע).
    חכה שהדולר יעלה אז פתאום זה ברור שבעצם זה היה צמוד לדולר כל הזמן הזה, לא?

    בהצלחה

  • הופמן כותב :

    מרב,
    מייקל אייזנברג הוא דבור אנגלית ולכן "לעשות נקודה" נכתב בהומור מודע לעצמו. באמת.
    חוץ מזה, אני שוכר דירה בתל אביב כבר 12 שנה. מכיר מצויין את בעלי הדירות, תאמיני לי.

  • מרב כותב :

    לטעמי האישי בכל זאת יש הבדל, האנגלית שלו נכתבת באנגלית ושלך בעיברית… אני מבינה את הרעיון של ההומור, אבל כ"כ הרבה אנשים התחילו לדבר כך ברצינות שזה כבר פיתח אצלי אלרגיה…
    (לשני הכיוונים זה מזעזע, תו ספייק לייק ד'את, veledaber kmo tembel אין לי העדפה)
    זה באמת בא על חשבון העיברית וחבל.

הגיב/י. זה חוקי !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.