דף הבית » סטארט אפ

הרבה הון, וגם הרבה סיכון

[ 20 ביוני 2008 | 1 views | no comments ]

ימי גליק כתב השבוע על משבר ההשקעות האינטרנטיות בישראל, בעיה לא קלה שיצא לי להכיר מקרוב. יזמים מצויינים לא חסרים הרי, טוען גליק ובצדק, אבל אין מי שימנף את העשייה המדהימה שמתחוללת בארץ בשנים האחרונות. גליק מאמין שהמשבר נעוץ במבנה הכלכלי עליו מושתתות קרנות הון הסיכון בארץ, בצורך שלהן להשקיע הרבה ולקבל החזר גבוה, כל זה כשיש מעט מאוד חברות שמצדיקות את המודלים הנ"ל:

גורמים רבים בקרנות מודעים לכך שהאופן בו בנויות הקרנות להשקיע אינו מתאים למציאות הדוט-קומית. נסיונות הקרנות להשקעות סיד ופרה-סיד לא ממש הוכיחו את עצמן עד עכשיו לא בכמות ולא תמיד באיכות, וחלופות – אין. גם אנג'לים לא-מעטים מסתובבים מתוסכלים מהעדר השקעות מתאימות.

אני מרשה לעצמי לחלוק על הקביעה הזאת של גליק. גם מניסיוני האישי, אבל גם משיחות רבות בנושא עם יזמים. נדמה לי שמשבר ההשקעות באינטרנט הישראלי לא נובע מהמודל העסקי של קרנות הון הסיכון הישראליות או מהמציאות הדוט קומית. ממש לא. אני חושב שהמציאות הדוט קומית בארץ רק הולכת ומשתפרת. המשבר, לדעתי, נובע מסיבה הרבה יותר פשוטה: יש בישראל מעט מאוד משקיעי אינטרנט טובים. זה הכל. אני מקווה שאני לא נשמע מתנשא עכשיו, כי זו ממש לא הכוונה. אלא שהתזה של גליק מבוססת, אני מניח, על "גורמים רבים בקרנות" איתם שוחח. תרשו לי לנסות ולייצג "גורמים רבים בקהילת היזמים". או אפילו רק את עצמי.

תעשיית האינטרנט באופן כללי, לא רק בארץ, היא תעשייה צעירה. אדם שעוסק בדוט קום כבר 10 שנים או יותר, הוא אדם מנוסה מאוד. התחום הזה, גם אם נדמה לנו שהוא כבר מבוסס, נמצא עדיין בחיתולים. ו"להבין באינטרנט", מילה שאנחנו משתמשים בה כל כך הרבה פעמים, היא תפקידו של היזם. "להבין באינטרנט", לזהות בעיות שניתן לפתור, להמציא מאפס, לפתח קונספט, להוציא את החזון לאוויר, והכי חשוב – גם לדעת ליישם אותו. זה, על רגל אחת, תיאור של יזמות אינטרנט טובה. והיא דורשת הבנה גבוהה מאוד בנבכי הרשת ועברה. ועקב הגיל הממוצע של יזמים בעולם, שהוא צעיר יחסית, יש בארץ רבים עם ההבנה הזאת. יזמות האינטרנט בארץ משופעת במוצרים יפהפהיים בעיני. כאלה שמשקיע טוב יכול לדחוף מאוד גבוה.

אבל מה זה משקיע אינטרנט טוב? מי הוא המשקיע שהיית רוצה לחברה שלך כיזם? מה נדרש ממנו? כמה כאלה יש בארץ? גם השאלות האלה חשובות.

התנאי ההכרחי ל"משקיע טוב" – הכרחי אבל לא מספק לדעתי – הוא "הבנה באינטרנט". משקיע טוב, מהסוג שאתה רוצה לידך, צריך להבין היטב את העולם שנכנסים אליו, לדעת מראש לאן אתה פחות או יותר הולך. יזם טוב, מיזם טוב, צריכים איתם משקיע שיבין יותר מהם בכמה וכמה אספקטים ברשת. משקיע טוב נותן מנסיון העבר שלו בעולם האינטרנטי, מההבנה שלו בשוק, מהיכולות שלו להאמין או לבטל חזון משוגע של מנכ"ל, מהידיעה איך מנהלים עסק אינטרנטי וכו'. זה התנאי ההכרחי, שבלעדיו הרבה יותר קשה לצאת לדרך. וחברות ישראליות רבות נאלצות לצאת לדרך עם משקיעים שההבנה שלהם בתחום מוגבלת, אבל הכיס לא. והן צריכות ללמוד את הכל לבד.

עולם השקעות האינטרנט השראלי מורכב מ-DNA אחר לחלוטין מזה האמריקאי, למשל, והוא מנסה בשנים האחרונות לעשות הסבה לרשת. ההיי טק שלנו מתמחה כבר שנים בעיקר בפיתוח תוכנות, בחומרה לארגונים, בניצול טכנולוגיות צבאיות לצרכים אזרחיים, בהמצאה של פטנטנים מתוחכמים. אלה האנשים ששמו אותנו על המפה, ואלה האנשים שהקימו את תעשיית ההון סיכון הישראלית. הם מעולים בתחומם, אבל תחומם הוא לא האינטרנט. מעט מאוד מאנשי ההון סיכון באמת מבינים בתחום, צברו בו ניסיון, יכולים לקחת מוצר ולתת לו את הבעיטה הזאת למעלה.

כשנסעתי בפעם הראשונה לארה"ב כדי לגייס כסף (וגם בשניה ובשלישית), רוב הקרנות בעטו בי חזרה הביתה. אבל הן בעטו בי עם נימוקים שהכריחו אותי לחשוב על העסק שלנו. הן השתמשו במונחים שלא הבנתי, ביקשו ממני תכניות רלוונטיות שלא היו לי, וגם ידעו להגיד מה חסר בעיניהן. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל לא הרגשתי מושפל, נהניתי. חלק מהאסטרטגיה שלנו נבנתה על בסיס הבעיטות שחטפנו לפנים בארה"ב. גם מהקרנות בישראל חטפנו בעיטות מכל כיוון, איך לא, אבל הן לא הגיעו עם תובנות על העסק שלנו. אחרי אותם מפגשים לא מאוד נעימים שחווינו בארץ עם אנג'לים וקרנות מכאן ומשם, החלטנו לנסות בכל הכח לגייס כסף בארה"ב. לא רק בגלל שקיבלנו בארץ כתף קרה, אלא כי פתאום הבנו שמישהו שם יכול ממש לעזור לנו, לקחת אותנו לנקודה הבאה, לעשות הבדל.

וכאן מגיעה תכונה נוספת של "משקיע טוב" – הקשרים הרלוונטים שיש לו עבור החברה בה הוא משקיע, הדלתות שאותם הוא יכול לפתוח כדי להתחיל ולייצר עיסקאות. כי העיסקה הראשונה היא החשובה מכולן, ולפעמים צריך מישהו שיכופף מישהו, שיעשה את ההבדל. משקיע טוב יכול לייצר הבדל כזה. משקיע שמחובר לשוק בו אתה עובד, משקיע שעבד עם החברות שיצרכו את המוצר שלך, זה נכס יקר בשלבים הראשוניים, הקריטים. אחר כך היזם יכול גם לייצר הרבה משל עצמו.

וגם כאן, לצערי, הבעיה אינה נמצאת באופן בו הקרנות משקיעות, אלא באופן בו הן בנויות, ב-DNA של האנשים שמרכיבים אותם. אני זוכר פגישה שערכנו אצל אחת הקרנות הישראליות הכי טובות שיצא לי לפגוש. אנשים אדיבים עם קבלות, לא מתנשאים, ישרים, שהביעו עניין אמיתי. כשהתקשרו כדי להגיד לא, הסביר לי אחד השותפים בקרן את הסיבה העיקרית. "אנחנו לא בטוחים שאנחנו יודעים איך לעזור לכם", אמר, "אנחנו חושבים שיש למוצר סיכוי אמיתי, אבל לא בטוח שאיתנו". מאוד הערכתי את התשובה הזאת. ובדיעבד, היא גם הייתה נכונה. אין לנו שום ערובה שנצליח בשוק כל כך תחרותי, אבל לא היינו מצליחים להתחרות עם היינו יוצאים למלחמה עם אותה קרן. לא היו לנו כלים משותפים.

משקיע טוב בתחום האינטרנט צריך להיות בשר מבשרה של התעשייה. גם אנג'לים, אגב, רצוי שיביאו ערך מוסף. אלא שבמבנה הקרנות, בו על פי רוב נדרשת הסכמה מלאה של כל השותפים לכל עיסקה, מוצרים ישראלים מצויינים מאחרים את השוק או לא יודעים איך לחדור אליו. ולא חסרות דוגמאות. חוסר הביטחון של הקרנות ביכולות שלהן, אגב, הוא אחת הסיבות לריבוי ההשקעות בשלבי הסיד. זה נכון שניתן כיום להשקיע הרבה פחות כדי לדעת אם מוצר תופס או לא. אבל כשאתה מאמין בעצמך, ביכולת שלך לזהות את הדברים הגדולים באמת, אתה רוצה לדחוף מוצר טוב קדימה בכל הכח. אתה לא מציב לו אבני דרך על כל תקופת זמן קצרה. אתה מאפשר ליזמים לטעות ביחד איתך. וצריך הרבה ביטחון עצמי בשביל זה.

אז מה עושים כדי לפתור את משבר ההשקעות באינטרנט ישראלי? ימי גליק מציע כמה פתרונות בפוסט שלו. ולי יש הצעה נוספת – מגייסים משקיעים טובים לפני שכותבים את הצ'ק. קרנות ההון סיכון בארץ חייבות לעשות מעשה ולהכניס לתוכן יזמים מתוך התעשיה. אני פוגש בניו יורק כל כך הרבה יזמים ישראלים בין פרוייקטים, אחרי אקזיטים מוצלחים, כאלה שמסייעים ללא מעט חברות זרות, או עובדים על אולי הדבר הבא. והאנשים האלה מוכשרים, ויש להם נטוורקינג מצויין, והם מכירים קרנות אמריקאיות חזקות. וחלק מהם גם מת לחזור הביתה. והאנשים האלה, כמו גם יזמים מצויינים שבנו מיזמי אינטרנט מצויינים מהארץ, הם אלה שהקרנות צריכים להטמיע אצלן. האנשים האלה באים מהאינטרנט, זאת התעשיה שהם גדלו בה, ויש להם יכולת לדעת מה יכול להפוך לזהב. וגם לסייע לו להגיע לשם.

עד אז, ואני אומר את זה בצער ליזמים שפונים אלי, צריך לנסות לגייס כסף אמריקאי. זה בטח לא ערובה להצלחה, אבל זה מעלה את הסיכוי, את היכולת להפוך רעיון טוב למוצר רשת טוב. כך שאם גליק מצר על "היעדר השקעות מתאימות", ניתן גם להצביע על "היעדר משקיעים מתאימים" כסיבה למשבר אותו הוא מתאר. האחריות היא משותפת. היזם, למרות הכל, לא תמיד אשם.

Comments

Powered by Facebook Comments

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (No Ratings Yet)
Loading ... Loading ...

אין תגובות »

  • Gal כותב :

    And here is an example of Benchmark US hiring facebook VP of Product Management as a general partner:
    http://www.techcrunch.com/2008/06/19/facebook-loses-another-exec-matt-cohler-joins-benchmark/

  • ענר כותב :

    פוסט נהדר!

  • בנימין שהם כותב :

    מעולה. שמעתי השבוע הרצאה שנתן מנכ"ל eHarmony לתלמידי תואר שני במנהל עסקים בסטנפורד. אחת מעשר הנקודות החשובות שהיו לו עבור יזמי סטארטאפ היתה למצוא Mentor. מישהו שכבר עשה את זה שיעזור בדרך. בעיני זה אחד התפקידים הכי חשובים של קרן הון סיכון (או כל משקיע לצורך העניין), ולכן המאמר הזה כל כך נכון.

    אגב, מבחר הרצאות מעולות בנושא יזמות מסטנפורד אפשר למצוא כאן: http://edcorner.stanford.edu/podcasts.html

  • ישי כותב :

    פוסט מצוין, גם אם קצת פסימי.

    אני תמיד מתפעל מהענווה של אנשים חכמים, שמסוגלים לומר מה הם יודעים ומה לא.

    תודה.

הגיב/י. זה חוקי !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.